<h1>הרוקח סימן שפ"ג</h1>
<h2>דף מח.</h2>
הלכות טריפות של רבי' גרשם מאור הגולה זצ"ל. אלו הן סירכי הריאה כשמכניס הטבח את ידו בריאה יבדוק בשתי אומות בשני צדדין בכל מקום שהן אחוזות בין בצלעות בין בחצר הכבד בין בשומן הלב בין בגבי האומות בין בשיפולן אפי' כחוט השער טריפה. ואין לה בדיקה כלל לא בנפיחה ולא בענין אחר. אבל האונות שהן משני צידי הריאה ג' מימין וב' משמאל אם דבוקות בצלעות או בבשר שבין הצלעות בין בגבן בין בגגן בין בשיפולן יהא מפריש אותה סירכא מן הצלעות או מן הבשר ונופח הריאה אם יצא הרוח טרפה ואם לאו כשרה. ואם אלו האונות כגידולן וכמולדתן כשרה, רק שיהא להם חיתוכא דאוני הפרש ניכר אבל אם אין להם חיתוכא דאוני טריפה. ואם ידבק אוזן הסמוך לאומא כשרה אם לא יצא הרוח אבל אם יצא הרוח טריפה. ואם האונא אחת דבוקה באומא ואינה מפרדת כל שהוא כדי שיהא בה היכירא כשרה, ורבינו יעקב בר' מאיר אוסר אונא הדבוקה באומא וטעמא מפורש בספר הישר שלו. והאונה קטנה שהוא כמו ורדא בכל מקום שהיא דבוקה אין לה בדיקה כלל וטריפה, ואם חסר מג' אומות של ימין חשוב הוורדא עמהם להיות ג' של ימין וכשירה ורבי' שלמה חולק ע"ז, אבל אם חסרה אחת של ב' משמאל אינה מצטרפת האינוניתא משום דבימין היא, ואם ליתא כלל לאינוניתא וכולן ישנן ג' מימין וב' משמאל כשר. ואם בועות פרודות בריאה כשירות הם הבועות, ואם שנים בועות מתאימות ודבוקות זו בזו מביאין מחט או קוץ ונוקב באחת אם שופכות מים אחת לחבירתה כשרה ואם לאו טרפה. האי אונא דמסרכא באומא נופח את הריאה אם מבצבצא טרפה ואם לא כשרה ואין הסירכא בריאה. והיכא דאיכא סירכא במקום רביתא אית ליה בדיקה ושלא במקום רביתא לית ליה בדיקה וטריפה, איזהו מקום רביתא מקום ריבוי האונות מפני שמקומן צר וחיישינן שמא מקום הצר נסרך, והיכי נבדוק לה יגרוד אותה הסירכא בסכין חד כדי שלא תתקרע הריאה וינפח אם יצא ממנה הרוח טרפה ואם לאו כשרה. והשתי הערוגות שהן האומין אחת מכאן ואחת מכאן וביניהם סימפון ושמנונית שהוא דבוק בשדרה ונמצא סירכא באותו סימפון טריפה, אבל אם דבוק בלא אויר אמרינן הכי נבראה וכשרה. וכשהטבח מכניס ידו לבדוק ונמצא חוטין בריאה הסרוכין בין בחזה בין בצלעות והיו מתפרקין מאיליהן ואין מקומן ניכר כשרה דלא סירכ' ממש הוא אלא רירות הן. ריאה כד מנפח בה ואין הרוח נכנס בה חוששין שמא יבישה וטריפה, מאי תקנתיה מייתי' סכינא וקרעינן בההוא דוכתא פורתא ומייתי' גדפא או גילא ומותבינן בההוא פיסקא ונפחינן ליה אי מבצבצא ודאי אית ביה חיותא וכשירה ואי לא מבצבצא וודאי יבשה היא ואין בה חיותא וטרפה. ריאה שיש בה תולעים מניחין את הריאה בשמש אם מחממין ויוצאין לחוץ כשירה ואם לאו טריפה. ואם יש מכה בכוליא והמכה מגעת ללובן של כוליא טריפה ואם אין המכה מגעת ללובן כשירה. סליק הלכות טריפות דרבינו גרשם.
